התאקלמות בחיי המדינה

הניה - צביה
לאחר שנה שנקראה הניה במשפחה, בנות הדוד של אריה, סימה ורישקה, חשבו שהשם הוא גלותי וצריך לקרוא לה בשם ישראלי. כך החלו לקרוא לה צביה. בתעודות היא רשומה הניה על שם אמו של אריה וינטר. הניה-צביה התחילה ללכת לגן בגבעת-עליה בגיל 5. היאלא ידעה עברית כי דיברה רק
אידיש, אתנו ועם אבי דב-ברל, שטיפל בה בבקרים. זה גרם לכך שבגן היא לא דיברה כלל עם הילדים בהתחלה. לאט לאט היא התאקלמה והתחילה לשחק ולדבר עם הילדים. הניה הלכה לבית ספר על-שם "דב הוז" ב"גבעת-עלייה", מול הקונסוליה הצרפתית, קרוב לבית המגורים של המשפחה. אבי, היה מביא את הניה לבית הספר, מבשל, עורך קניות ומכין הכול למשפחה. כך התאפשר לאריה ולי, לעבוד לפרנסתנו מחוץ לבית, בראש שקט.
יעקב וחנה עוברים דירה
חנה, אשתו של יעקב אחי, נשארה בבית לטפל בתאומות. באותו בניין התגורר גם אבי דב-ברל, עם הלל.
באחד הימים התעורר וויכוח עז בין דב-ברל לחנה. יעקב וחנה החליטו לעבור דירה לתל-עדשים שבצפון. החדר שנשאר, נמכר לדייר אחר.
בן חדש נולד - אפרים
באותה שנה שבה עזבו חנה ויעקב, נולד אפרים בני, אח להניה-צביה, ביולי 1954, בבית-החולים "דג'אני"ביפו. הוא נקרא אפרים על שם אביו של אריה וינטר.

אין תגובות:

פרסום תגובה