איפה מחביאים את הילד?

לא ידענו מה לעשות. רצינו ללכת להצטרף אל אבא, במחנה העבודה, אבל לא יכולנו להיכנס לשם. מאחורי הבתים היה נחל. חשבנו לעבור את הנחל ולהיכנס משם למחנה העבודה של היהודים. אחד מן השוטרים היהודיים של המחנה, אמר שאבא בעבודה ולא יחזור עד הערב. אחרי המלחמה, אבא סיפר שהוא עבד בעבודות כפייה. הם היו יוצאים מן המחנה לעבודות שונות ובערב היו חוזרים לישון, במחנה העבודה – ב"לאגר". יום אחד אימא הלכה לחפש אחריו, והיא נשארה ב"לאגר". אני נשארתי עם הלל-איליק. אחרי שאמא נעלמה, ניסיתי להיכנס ללאגר, דרך הנחל. את הלל, שהיה בן ארבע וחצי, החבאתי בתוך מזוודה מחוררת (שיהיה לו אוויר). המזוודה, ובתוכה הילד, נמצאה בין מזוודות נוספות שהיו מונחות בקצה חצר המחנה, תחת עצים וענפים. הוא ישב שם ימים רבים, ולא בכה. אבא היה מביא לו חצי פרוסת לחם ליום וכך הוא הצליח לשרוד.

אין תגובות:

פרסום תגובה