משפחה צעירה יוצאת לחיים

עוברים לחולון
לאחר שאחי יעקב, יחד עם אשתו חנה והתאומות, עזבו את מושב "תל-עדשים" ועברו להתגורר בחולון, גם אנחנו עברנו להתגורר באותה עיר. דב, הלל, אריה, הילדים ואני, התגוררנו יחד, בדירת שניים וחצי חדרים, ברחוב חנקין 38.
בספטמבר 1959 עברנו לבניין החדש, בן 4 קומות. היו בו דירות ל-15 משפחות. לא הייתה מעלית. עלינו במדרגות ארבע קומות עד לדירתנו החדשה, ברחוב חנקין. בדירה שניים וחצי חדרים גדולים ומרווחים. מהדירה ב"גבעת-עלייה" לא לקחנו שום ריהוט כי היה ישן ופגוע. נאלצנו לישון על הרצפה על שמיכות, במשך כחצי שנה. לאט לאט, קנינו ריהוט חדש לחלוטין. צביה ואפרים, השתלבו מהר במקום החדש והיו מקובלים על המורים והחברים. אתנו עברו לחולון, דב-ברל אבי וגם הלל. הייתי חייבת לחזור לעבודה, כדי לעזור בתשלומים על הדירה. לא יכולתי לחזור ל"כיתן", כי בית-החרושת "כיתן" עבר לדימונה. מהמפעל אומנם הציעו לי לחזור לעבודה אבל בתנאי שאעבור עם המשפחה לדימונה. לא רציתי לעבור לשם.
עבודה באולמי גיל
התחלתי לעבוד ב"אולמי גיל", ברחוב גורדון בתל-אביב. זה היה אולם חתונות מפואר, עבדתי כמלצרית
והתמחיתי בסלטים ובקישוט מנות. העריכו אותי מאוד, הבאתי עוד אנשים איתי לעבודה וקיבלו אותם. היו לי חברות טובות מתקופת העבודה הזו, ועם חלקן אני בקשר עד היום. עבדתי ב"אולמי גיל" 11 שנה, עד שנת 71. אבי דב עבד בעבודות אחזקה וגינון בבתים או בשמירה והלל עבד בדואר. אחר כך, עבר דב להתגורר עם הלל ברחוב דגניה, וחי שם עם הלל, אסתר והנכדה פני, עד מותו בגיל 68.
אריה עובד בתרמאויל
אריה, עבד ב"תרמאויל" ובנוסף לכך נתן שרות תיקונים פרטי, כדי לסייע יותר בפרנסת המשפחה. היינו מאושרים, לראות את הארץ שלנו, צומחת ומתפתחת. אריה, שמח לקראת כל נסיעה בעבודתו, כדי לתת שרות לקיבוצים מרוחקים, למחנות צבא, להתנחלויות, לבתי אריזה של תפוזים ועוד. בנסיעותיו, הגיע לכל קצות הארץ ואנו שהצטרפנו אליו לפעמים, זכינו לראות מקומות שאיש מידידינו לא יכלו לראות. אפרים ממשיך את דרכו של אביו ומקים חברה חדשה אחרי ש"תרמאויל" נסגרה בשנות ה-70, הקים אפרים את החברה "א. וינטר בע"מ", לשירותי חימום, הסקה וקיטור. אריה, בעל הניסיון העשיר בתחום, עבר לעבוד בחברה החדשה, כטכנאי שכיר, תוך שהוא מלמד את אפרים ואת יתר טכנאי החברה, את הנושאים הנחוצים לתפעול החברה. עם הזמן, התפתחה החברה והתרחבה, גם לתחומי חימום בגז . מאז שנות ה-90, גם לאחר שלקה בליבו, המשיך אריה לעבוד בחברה, כשהוא מסייע לאפרים ביעוץ, בשליחויות ובסידורים שונים.
אחי יעקב
חנה, אשתו של יעקב אחי, נפטרה צעירה, ממחלת הלב ממנה סבלה. לאחר שנה, נשא יעקב לאשה את שושנה. הם עברו להתגורר בדירה רחבה יותר, יחד עם בלהה וזהבה, ושלושת ילדיה של שושנה, מנישואיה הקודמים. בין צביה לבין הבנות של יעקב, היה קשר טוב, עוד מאז התקופה בה התגוררנו ב"גבעת-עליה". זהבה ובלהה, נהגו להגיע אלינו כל קיץ וצביה נסעה אליהם להתארח ב"תל עדשים". קשר זה המשיך גם בחולון ולאורך השנים אח"כ.

אין תגובות:

פרסום תגובה