הבת צביה על מקום קבורתו של האב אריה וינטר:
בשנים האחרונות לפני מותו, ביקש ממני אבי, שוב ושוב, להיקבר בראשל"צ, עם העדפה לבית עלמין "שיכון המזרח". הוא הסביר זאת בכך שאזור הקבורה של תושבי חולון הוא עתה סמוך לרמת השרון, ואמי לא תוכל לעשות את הדרך לשם, באופן עצמאי, אם ימות לפניה. הסבר אחר היה שבית העלמין של ראשל"צ (ב"שיכון המזרח"), קרוב מאד, למקום מגורי ולמקום מגוריו של אפרים, בבאר יעקב.
אולם, הסיבה המרכזית לבקשתו הייתה היחס החם, שהיה לו לראשל"צ ול"שיכון המזרח" בפרט. "שיכון המזרח" היה המקום בו התחיל הכל: שם התחילו, הוא וטוניה, את חייהם בארץ, כמשפחה. שם התגוררו לראשונה בבית משלהם, שם שרת בצבא, שם רכשו את הרהיטים והכלים הראשונים, שם נולדתי אני. כאדם רגיש במיוחד, התגעגע כל חייו אל השכונה, נסע אליה מדי פעם, כדי להיזכר בטעם המתוק שנקשר בה (גם אם לא הצליח לזהות בשטח, את הבית הספציפי שלהם). אותו מקום בראשון-לציון, היה המקום הראוי ביותר עבורו, כדי "לסגור מעגל". הוא הרגיש כי רק במקום יוכל לחוש שוב, לנצח, את התחושות הנהדרות, אותן חש כעולה חדש, כחייל עברי צעיר, כאב לילדה "צברית". שבועיים לפני מותו, קיימנו את בקשתו. אחי ואני רכשנו עבור שני ההורים , חלקת קבר זוגית, בבית העלמין של "שיכון המזרח", בראשל"צ. שם הוא קבור, לשם אנו מביאים את אמא, לעתים קרובות, ולשם אנו מגיעים כדי לשהות על ידו.
בשנים האחרונות לפני מותו, ביקש ממני אבי, שוב ושוב, להיקבר בראשל"צ, עם העדפה לבית עלמין "שיכון המזרח". הוא הסביר זאת בכך שאזור הקבורה של תושבי חולון הוא עתה סמוך לרמת השרון, ואמי לא תוכל לעשות את הדרך לשם, באופן עצמאי, אם ימות לפניה. הסבר אחר היה שבית העלמין של ראשל"צ (ב"שיכון המזרח"), קרוב מאד, למקום מגורי ולמקום מגוריו של אפרים, בבאר יעקב.
אולם, הסיבה המרכזית לבקשתו הייתה היחס החם, שהיה לו לראשל"צ ול"שיכון המזרח" בפרט. "שיכון המזרח" היה המקום בו התחיל הכל: שם התחילו, הוא וטוניה, את חייהם בארץ, כמשפחה. שם התגוררו לראשונה בבית משלהם, שם שרת בצבא, שם רכשו את הרהיטים והכלים הראשונים, שם נולדתי אני. כאדם רגיש במיוחד, התגעגע כל חייו אל השכונה, נסע אליה מדי פעם, כדי להיזכר בטעם המתוק שנקשר בה (גם אם לא הצליח לזהות בשטח, את הבית הספציפי שלהם). אותו מקום בראשון-לציון, היה המקום הראוי ביותר עבורו, כדי "לסגור מעגל". הוא הרגיש כי רק במקום יוכל לחוש שוב, לנצח, את התחושות הנהדרות, אותן חש כעולה חדש, כחייל עברי צעיר, כאב לילדה "צברית". שבועיים לפני מותו, קיימנו את בקשתו. אחי ואני רכשנו עבור שני ההורים , חלקת קבר זוגית, בבית העלמין של "שיכון המזרח", בראשל"צ. שם הוא קבור, לשם אנו מביאים את אמא, לעתים קרובות, ולשם אנו מגיעים כדי לשהות על ידו.
טוניה וצביה יקרות, התרגשתי עד דמעות מלקרוא את הבלוג המרתק הזה שנוגע כמובן גם לשורשים שלי. התרגשתי במיוחד מהתמונה בה מופיעה סבתי ז"ל חנה שאותה לא הכרתי.
השבמחקשולחת לכם דרישת שלום חמה מהולנד,
חני